הדס חסיד

הפעולה שמקיימת את העבודות שלי היא גם מוליך המשמעות והתוכן בהן. בין אם מדובר בנייר שנטבל בצבע נוזלי ונושא עליו את משא הצבע שעטף אותו ויבש (סדרת הניירות הטבולים) או בנייר שהושאר חשוף לשמש כך שתכונות הבלאי שלו יציפו את ההופעה הציורית (סדרת הניירות המחומצנים) בקו רציף בטוש שמהלכו מוכתב וידוע מראש וסיומו נקבע כשהטוש יבש והצבע בו אזל (אורך חיים של טוש ירוק) או בבקבוק שמן בישול שמטפטף ומכתים קוביית בד מקופל שהונחה תחתיו כדי לספוג את העקבות במהלך זמן התערוכה (שמן על בד).

הבחירה תהיה לרוב בפעולה מצומצמת שעניינה הוא ה"כמעט כלום" ושגבולותיה מוגדרים מראש. מרחב הפעולה הוא צר בהכרח, ולא פעם מותנה במצב של קושי. אותה פעולה מצומצמת תחזור על עצמה שוב ושוב.

בניסיונות האחרונים בסטודיו אני מקיפה את הנייר בקו המסומן בטוש. לצורך כך הנייר נתלה בחלל הסטודיו כשהוא מחובר לתקרה ולרצפה ואני סובבת סביבו ועובדת על שני צדדיו. הרצון לייצר מצב שבו הקו יסומן על הנייר ללא התמיכה האחורית של הקיר הוא המניע לעבודה ועימו גם המאמץ לשמור על יציבות הקו דווקא משום שהגורם התומך הוחסר.

הדס חסיד באתר גלריה ג׳ולי מ.

אמן הבית