Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
Filter by Categories

ראיתי הרבה אנשים ברחוב, אחת מהם שאלה אותי מה השעה / רותי דה פריס

רחוב הוא מרחב של מעבר. ריטואל אנושי שמתנהל מעצמו. זירת אירוע המזמנת מפגש שרירותי של זרים בתנועה. ה"יחד" שלהם כמעט מקרי. לרוב אינו צפוי. לפעמים נותרים ההולכים אדישים זה לזה. לפעמים תנועה של אחד משפיעה על אחרת.

הרחוב, אם תרצו, הוא חיים בזעיר אנפין: רצף של מעברים ממרחב למרחב, ממקום למקום, מתקופה לתקופה. שרשרת של טקסי מעבר על חוט הזמן.

הפסלים שרותי דה פריס הציבה בחלל המשכןקבוצה של דמויות אוטונומיות, שנפגשותלאנפגשות באירוע פיסולי חידתי שאינו מציית לכל סדר מוכרשתולים בתרחיש סטטי, במרחב של איהכרעה. תחביר היחסים ביניהם הוא תחביר הזיקה בין עוברי אורח. בין המשתמשים ברחוב. הם דוממים, אך אילו היתה דה פריס מנפישה אותם, ודאי היו הולכים והולכים והולכים (התנועה היא מטבעו של האדם. הוא ממשיך ללכת עם מטרה או בלעדיה, עם יעד או בלעדיו). אבל גם אם יפנו בכיוונים שונים, יש משמעות לעצם התקבצותם הרגעית יחד.

דה פריס נענית לתביעת ההשתייכות המדומיינת של יציריה על ידי כך שהיא מרכיבה עבורם קולקטיב ארכיטיפי וממקמת אותו בתוך מודל ארכיטקטוני אוטופי. התוצאה היא ספק תצוגת אופנה וספק חלום, סצינה תיאטרלית או הומאז' למצב קיומי. צמד טרוריסטים, אפיפיור, שוטרת, פרחה, בלונדינית, מנקה רחובות, איששעוֹן, אישסולם, רב סחבות ואשההליקופטראלה רק כמה מן הדמויות המאכלסות את ה"מחזה" נטול העלילה שלה, שאין בו הבחנה בין דמויות ראשיות ודמויות משנה. לכל אחת תפקיד.


בבסיס האסמבלז' הפיסולי שמעמידה דה פריס עומדים חיבורים ספונטניים ומהירים בין חומרי גלם ואביזרים שקנתה בחנויות הכולבדולר לבין ג'אנק שאספה ממדרכות העיר וגררה אל הסטודיו שלה. שם, בקומת המרתף, ללא אור טבעי או אוויר צח, כמדענית מתוך סרט אימה ישן, היא מרכיבה יצורים אנושיים מפסולת אנונימית (אך שימושית) שנפלטה אל הרחוב.

הפסלים האנושיים הללו לכודים בין ריאליזם לפנטזיה. הם ממתינים, מי בגפו ומי בזוג. אין להם כיוון ולא מטרה. הם כבשים התועות בלא רועה. הם שואפים אל החוץ, אך תקועים במקום, בשומקום, בכלמקום.

הם מנסים למצוא משענת, עוגן, נקודת אחיזה בשתיוערב של זמן ומרחב. ובכל זאת, איזה מין משכן יכול לכונן לעצמו מי שרוצה גם להישאר וגם ללכת, גם לעגון וגם לנדוד?


ההתנגשות בין הסטטיות של האלמקום לבין מציאות התובעת תנועה בלתי פוסקת והשתנות מהירה היא כמו תאונה חזיתית. הדמויות שבתערוכה הן קורבנות התאונה הזו, שתקעה אותן במקום ובזמן.

מחוות הגוף הפיסוליות חדות וקפואות: בהייה, כריעה, תפילה, הרכנת ראש. יש רק מוקד אחד של תנועה וסאונד בתערוכה, והוא נמצא בעבודת אנימציה המוצגת על מרקע הטלוויזיה ב"סלון" של אחד הפסלים. עבודה זו, בפעם החמישית שפגשתי אותך, מגוללת סיפור אהבה בחמש מערכות בין אשה ואיש המרחפים בחלל רווי צורות לצלילי מוסיקת אמביינט, כמו ניצבים בקליפ שמח לשיר אהבה עצוב. היא והוא, ביחד ולחוד, נודדים עם מזוודות, בדרך לשומקום ומשומקום. גלגלי עיניים שחורים מתגלגלים בדמעות, איברי הגוף נשמטים, שניים נעשים לאחד, אחד ללאכלום.

כמו חיה התוחמת טריטוריה למען צאצאיה, דה פריס מעמידה לפסליה משכן בתוך משכן. היא משתלטת על המבנה מבפנים ומבחוץ. היא משחקת עם כפל המשמעות של המונח "משכן" כאילו היה רכיב פונקציונלי במיצב. היא טוענת אותו במשמעותו הביתיתחלל שנועד למגוריםולצד זאת מיישמת בו פרקטיקות של משכן במשמעותו הדתיתפולחנית. הטשטוש בין שתי הפונקציות מגביר את תחושת ההזרה, וזו אף מתגברת ביתר שאת לנוכח השימוש שעושה דה פריס בחומרים ריאליסטיים ויומיומיים. הניגודים מוסמכים זה לזה בחלל הפיזי ובחללי המשמעות: כורסה ומרקע טלוויזיה ניצבים מול מזבח ומיני מנחות; ציור גדול נסתר מאחורי וילון הרומז לחלון בחדר מגורים, אבל גם לארון הקודש; מחסן הגינה המודולרי (סמל הבורגנות הכפרית) שהציבה בחצר המשכן הוא ספק חדר עבודה או בית מלאכה, ספק אתר פולחן.

דה פריס מלבישה את החלל כשם שהיא מלבישה את הפסלים. כך היא חוצצת בין המבנה הממשי לבין המשכן המטאפורי, מסמנת ותוחמת טריטוריה. בית. דימוי מתפקד כארכיטקטורה; ארכיטקטורה מתפקדת כדימוי. המשכן לובש מראה של אתר התכנסות שבטי, כזה שסדריו חדשים וייחודיים לו: טוטמים אנושיים המזדקפים אל התקרה, עבודות קיר התלויות כמזבחות, אובייקטים המתפקדים כאוסף קמעות.

עבודותיה של דה פריס נגועות במתיקות, עלגות ורישול מכוונים. תחושה מבשרת רע שורה עליהן, כאילו מתחת למעטה הצבעוני והמשעשע רוחש דבר. לא אסון מונומנטלי, רק פתולוגיה מתמשכת של חרדה שגרתית, נטולת שיא.

מבחינתה של דה פריס, המלאכה עצמה (האוּמנות, ה-craft) אינה רק פרקטיקה שימושית, אלא גם עמדה פוליטית, אתית ואסתטית. באמצעותה היא ממפה את האינטימי, הסינגולרי והאינדיבידואליומולו את הקולקטיבי וההמוני (ה-mass production). את העשייה האמנותית שלה לא ניתן לסכם בהגדרה יחידה. היא פסלת, ציירת, קולאז'יסטית, תופרת, מעצבת גרפית ואנימטורית. הריאליזם שלה הוא פעולה ותגובה הדדיות של מדיה, חומרי גלם, תרבויות, מסורות, מקורות השראה והשפעות. היא נוברת בשכבה המיידית של תרבות הצריכה, חותרת אל מתחת לפני השטח שלה ומשדכת אותה למיתוסים, לאמונות תפלות, למאגיה, לאופנה, לפופ, לפאנק, לעולם גיבוריהעל, לאובססיות ולקלישאות. חוסר ההיררכיה, כושר ההמצאה והגישה האדהוקית כלפי מעשה האמנות הם ערכים הניצבים ביסוד אמנותה ומגדירים אותה. זו אמנות שניזונה מאובססיה של אספנות, אגרנות וצבירה. אמנות המשרטטת תרבות אלטרנטיבית ויוצאת נגד המתודות המוכרות, אך לא עושה זאת בהתרסה, אלא בהשתאות ובשמחה על היפוך היוצרות ועל האפשרות להטעין ג'אנק מהרחוב בחיים חדשים, ליצור ריבוי משמעויות חדש מתוך הדל, המשומש, המיותר.

בסטודיו, ההתמזגות הטוטאלית בין האמנית לפסליה מקבלת ביטוי מצמרר. לצד המדפים, תלוליות החומרים, הקופסאות וכל היתר, מקיפים את דה פריס גם היצורים הכמואנושיים. היא הופכת לאחת מהםובתדמותה, אשה עם קוקו שחור ארוך המעניק לה כוחותעל, מופיעה בציורים ובעבודת האנימציה.

מבחינה היסטורית, הזיקה בין עבודתה לבין התרבות הפופולרית ומוצרי הצריכה האופייניים לה מעלה על הדעת את ההיסטוריה של תנועת הדאדא, את הרדימייד של דושאן, את הפופארט ואת תפישת "דלות החומר" המקומית.

בשאיפתה להוריד את הנשגב אל מפלס הרחוב, כמו גם בבחירה שלה לעבוד עם חומרי גלם בנאליים ויומיומיים, דה פריס היא גרסת המאה ה-21 לדלות החומר. "דור 3", אם תרצו. בחירתה בשיירים ובשוליים נסמכת על היקסמות פנטסטית, מידבקת, השואפת לחלץ מן החומר הפשוט והנמוך עומק תרבותי חדש. מה שמושלך ככלי אין חפץ בו שב ונעשה יקר המציאותחפץ כפיה.

תערוכת יחיד

אוצרת: טלי בן נון

23/3/19-4/5/19

אמנים משתתפים:

אירועים במסגרת התערוכה:

מהארכיון

from2019-05-17->>till2019-05-17

מאלוקס / הופעת גינה

17/5/19, גינת המשכן

12:00 - פתיחת דלתות

12:30 - הופעה

from2019-05-15->>till2019-05-15

יפה נפש – ההופעה / יוסי צברי

מופע גינה, 15/5/19

20:00- פתיחת דלתות

20:30 - הופעה

from2019-05-15->>till2019-05-15

גבעת הסופר: תעוד וזהות

15.5, 19:00

from2019-05-13->>till2019-05-17

אל הגבעה

הופעות, אירועים ושיחות על הגבעה של משכן האמנים ובריכת נורדאו

13,15,17/5/19

from2019-05-13->>till2019-05-13

סאונד בחורשה / וולקוב, פישוף, קנטור, אופנהיים.

13/5/19, 20:30

from2019-04-27->>till2019-04-27

האפיפיור, השוטרת והטרוריסט

שיחה עם רותי דה פריס וטלי בן-נון

27/4/19

from2019-04-11->>till2019-03-19

סיפור ליטאי: לינה לָפֶּלִיטֶה

קאנדי שופ וריקודים אחרים

from2019-04-10->>till2019-04-10

אנסמבל ניקו טין

from2019-03-02->>till2019-03-03

לא כוחות

שיחה עם ליאת סגל

from2019-01-02->>till2019-03-31

יוהאן לורף

from2018-12-31->>till2019-02-06

ויטה ירוכימוביץ’

from2018-12-29->>till2019-02-28

הילוך מקרי / ליאת סגל

תערוכת יחיד

פתיחה: 12/1, 20:00

from2018-12-13->>till2018-12-13

טקטוניקס 6

פסטיבל מוסיקה חדשה

יום חמישי, 13/12/18

20:30

הכניסה חופשית

from2018-12-11->>till2018-12-20

פרידר בוצמן

from2018-12-07->>till2018-12-17

צ׳ארלס רוס

from2018-10-18->>till2018-11-08

גינטרה מינלגאיטה

GoraParasit

from2018-10-10->>till2018-12-08

כל יום בדיוטי

תערוכה קבוצתית

27/10-2018 - 6/12/2018

from2018-10-08->>till2018-12-31

לוקאס נורר

תוכנית אירוח לאמנים אוסטרים

from2018-10-06->>till2018-10-06

נעם רותם / אקוסטי

הופעה מיוחדת בגינת המשכן

6/10/2018, 20:30

from2018-08-18->>till2018-08-18

על גבול הגופני

שיחה עם יסמין ורדי

from2018-07-01->>till2018-08-02

איציק בדש

תוכנית אירוח

from2018-07-01->>till2018-09-30

וילהלם שרובל

תוכנית אירוח לאמנים אוסטרים

from2018-06-16->>till2018-08-31

כוונת-יתר / יסמין ורדי

תערוכת יחיד

5/7/18-20/9/18

from2018-06-12->>till2018-06-12

נולד בדיר יאסין

הקרנה מיוחדת ושיחה עם הבימאית נטע שושני / 12/6/18, 20:00

from2018-05-06->>till2018-06-09

הדרך לעין חרוד #2 – רצועת הרסס

אפרת גל-נור

from2018-05-01->>till2018-05-31

אירינה בירגר

תכנית אירוח

from2018-04-25->>till2018-05-08

ג׳ינה הלר, נדיה מגדל

תוכנית אירוח

from2018-03-31->>till2018-06-30

ג׳ניפר מאטס

תוכנית אירוח לאמנים אוסטרים

from2018-03-05->>till2018-03-15

פאולינה פוקיטה

from2018-02-21->>till2018-05-05

מתוקות מתות

תערוכה קבוצתית

10/3/2018-5/52018

from2018-02-20->>till2018-05-31

ליסה קודוקה

from2018-02-17->>till2018-02-17

בת אמיתית

שיחה עם אפרת ויטל

from2018-01-05->>till2018-03-31

לוטה ליון

תוכנית אירוח

from2017-12-16->>till2018-02-21

וויני (בת אמיתית) / אפרת ויטל

תערוכת יחיד

06.01.2018-21.02.2018

from2017-12-07->>till2017-12-14

יאן טומיק

from2017-12-03->>till2017-12-03

טקטוניקס 5

לינה לפליט, פייר ברטה, מיק קאונטיוס עם אלכס דרול

3.12.17, 20:00

from2017-11-28->>till2017-10-05

לינה לָפֶּלִיטֶה

פסטיבל טקטוניקס

from2017-11-28->>till2017-12-05

מיק קואנטיוס

from2017-11-28->>till2017-12-05

פייר ברטה

פסטיבל טקטוניקס

from2017-10-28->>till2017-10-28

לא כלום לאף אחד

שיחה עם יאיר ברק

from2017-09-09->>till2017-11-25

היבשות והפנים / יאיר ברק

תערוכת יחיד

9.9.17-25.11.17

from2017-06-27->>till2017-07-31

טבע דומם, מידע חי

פרויקט חדש של מכללת שנקר, מעבדת Inspire לחקר הדימוי, ואוניברסיטת הסורבון בפריז

פתיחה: 08/07/2017

from2017-06-01->>till2017-06-30

אורח: טל שמיר

from2017-05-05->>till2017-05-21

איליה רבינוביץ

from2017-04-27->>till2017-06-20

הארנולפינים / אורית אדר בכר

תערוכת יחיד

27/04/2017 - 20/06/2017

from2017-04-25->>till2017-04-30

ד"ר רינלדו אנדרסון

מגזין תוהו - כנס מס׳ 1

from2017-04-01->>till2017-04-01

זה פסלים מכלום כי אין כלום

שיח אמן עם רועי מנחם מרקוביץ

from2017-03-07->>till2017-03-15

אקסל קנוט, קארין רדליך

שיתוף פעולה עם תיכון הראשונים, הרצליה.

from2017-02-10->>till2017-02-25

אנה ברומלי ועפרי לפיד

from2017-01-07->>till2017-01-07

מפגש עם מאיר טאטי ואייל אסולין

שבת, 7/1/2017, 11:00

from2017-01-01->>till2017-04-04

שוד ושבר / רועי מנחם מרקוביץ

תערוכת יחיד

11/2/2017 - 4/4/2017

from2016-11-22->>till2017-01-28

שופוני יא נאס

מאיר טאטי, אייל אסולין

3/12/2016-28/1/2017

from2016-10-22->>till2016-10-22

שבת בבוקר במשכן

from2016-09-24->>till2016-11-12

מבני הבל / אלישבע לוי

תערוכת יחיד

24/9/2016-12/11/2016

from2016-09-13->>till2016-11-30

נטעלי שלוסר

from2016-09-03->>till2016-09-12

ג׳ים

בית ספר עצמאי למחקר ומפגש בינתחומי במרחב הציבורי

from2016-08-13->>till2016-08-13

שבת בבוקר במשכן

from2016-07-21->>till2016-09-03

סַף

אוצר: רן קסמי אילן

21/7-3/9/2016

from2016-07-05->>till2016-07-20

ליאור זלמנסון

from2016-05-21->>till2016-07-02

מה שכואב מדי לזכור אנו פשוט בוחרים לשכוח

אוצר: רן קסמי אילן

21/5-25/6/2016

from2016-03-26->>till2016-03-26

האנסמבל הקולי הנשי עָלְמַיָּא

המשכן מארח