אפיפניה בחופשה / וידיאו / 2010
חדר 117 במלון שלושת המלכים בבאזל הוא החדר שבו שהה הרצל ערב הקונגרס הציוני הראשון. במיטה הזאת ישן, בארון הזה היו מונחים בגדיו, בחדר האמבטיה בחן את עצמו במראה בשעה שהתכונן למופע חייו על בימת הקונגרס הציוני, על מרפסת החדר הזה צילם אפרים משה ליליין את דיוקנו המפורסם, צופה אל העתיד ואל גדות הריין.
מי שנכנס אל החדר היה הרצל כותב הפיליטונים, בן הליברליזם הבורגני, איש התיאטרון והבוהמה הווינאית – אך מי שיצא ממנו היה איש הפעלים נושא הבשורה הסוציאליסטית, משיח האוטופיה של הקיום היהודי דאז.
כמו דיוקנו של חוזה המדינה, גם החדר נותר בלא שינוי: ריהוט העץ הכבד, הטפט בדוגמת הפסים. נוספו רק המיניבר, הרשת האלחוטית ומגן שנקבע על הקיר, ומיידע את שוכניו הזמניים של החדר: אתם שוהים בנוכחות רוח הרפאים של רגע היסטורי.
לא בכדי הפך החדר לאחד משני גיבורי הווידיאו "אפיפניה בחופשה" של אפי ואמיר. הגיבורה השנייה – אשה אניגמטית בלבוש רשמי – נושאת תיק מסמכים קטן. כשתפתח אותו, יתגלו לעינינו כנף דרכון כחול וקת אקדח. היא שולפת אוזנייה רוחשת, נועצת אותה באוזנה ומקשיבה. היא סוכנת חשאית. היא בוחנת את החלל כזירת פשע, מקבלת הוראות במערכת הקשר, מחפשת סימנים. היא עוברת מן המיטה אל השידה, בוחנת כל פריט ברחבי החדר, אולי תרה אחר מכשירי מעקב. מדי פעם הטלפון מצלצל, אבל היא לא עונה. בסופה של הסריקה היא נותרת חסרת מעש. ממתינה להוראות. היא סמויה מגויסת וחמושה, אך גם תלושה, בודדה וחסרת אונים מול רוח הרפאים של המיתוס. נציגת הפנטזיה הממומשת חוזרת אל נקודת המקור.