דור גז מציג סקנוגרמות המבוססות על חומרים מתוך הארכיון הפלסטיני-נוצרי (CPA), המוקדש לקהילה הפזורה ברחבי המזרח התיכון. גז עצמו ייסד את הארכיון בשנת 2009. כיום הוא מכיל אלפי תצלומים ומסמכים מן המחצית הראשונה של המאה העשרים, אך ראשיתו היתה במזוודה שמצא האמן מתחת למיטה של סבו וסבתו.

הקהילה הפלסטינית-נוצרית היא מיעוט בתוך מיעוט, הנטוע במזרח ובמערב גם יחד. בניה ובנותיה הם שיעור זעום מאוכלוסיית ישראל, הגדה ורצועת עזה. התצלומים השונים שבארכיון פותחים פתח למחשבה חלופית על זהות, היסטוריה, זיכרון ואובדן בין הירדן לים. גז עושה שימוש בתצורה הארכיונית, הממשטרת את המידע, אך בניגוד למערכת הממשמעת של האידיאולוגיה, שהארכיון הוא נציגה, הארכיון שלו אינו עוסק בשימור חומרים פיזיים, והתצלומים המקוריים שבים לבעליהם לאחר שנסרקו ונוספו למאגר. למערכת השימור, האחזור וההפצה שהקים גז אין טריטוריה. זהו לא ארכיון לאומי ולעולם לא יהיה. זהו ארכיון תת-ריבוני, שאופי פעולתו העדין והחמקמק מאפשר לו לערער את הנראטיבים ההיסטוריים המקובלים שמתווים ארכיונים מוסדיים, ולצד זאת לתקף ולהגדיר קהילה.

גז חושף דימויים נעדרים, המופיעים כמו זכרונות המבליחים לפתע. הסקנוגרמות שלו עשויות מעשרות סריקות שבוצעו באמצעות שלושה סורקים שונים, ואוחדו לכדי דימוי יחיד: אף שכל אחד מן הסורקים מתקן אוטומטית פגמים שונים בתוצרי הסריקה, שילוב התוצרים מאפשר להנציח גם אותם ולספק דימוי דיגיטלי מעובד, אמנם, אשר מצליח למרות זאת לשמור גם על אופיו ההיסטורי.

שתי הסקנוגרמות המוצגות בתערוכה לקוחות מן הסדרה הראשונה שהציג גז בהקשר של הארכיון. סדרה זו מספרת את סיפורה של סמירה, שמשפחתה התגוררה ביפו עד 1948, אז גורשה לגטו לוד (ליד). הסדרה מקיפה תקופה של עשרים שנה: 1938 עד 1958.

בסקנוגרמות אנו פוגשים את סמירה ביום חתונתה ב"גטו לוד", שנה לאחר הגלות מיפו. באחת מהן ניצבת סמירה במרכז התמונה, לבושה לבן המבדיל אותה באופן ברור משאר הקהל. פניה מכוסות בהינומה, אך מבעדה ניכר שהיא נושאת עיניה ישירות לעבר עדשת המצלמה. היא מוקפת שושבינות ובני משפחה לבושים במיטב מחלצותיהם. כולם מודעים לחשיבותו של המעמד: זו היתה החתונה הראשונה שנערכה לאחר כיבוש יפו וגירוש שארית הפליטה של הקהילה הנוצרית לגטו לוד. תצלומי החתונה של יעקב וסמירה שכבו במשך עשרות שנים, עטופים בשקית פלסטיק, בתוך מזוודה מתחת למיטתם. הזכרונות המשפחתיים הפכו למסמכי עדות, עדות לחיים בגטו לוד שנה לאחר 1948.