ללא כותרת (טוהר) / 2022
במרכז הפורטרט ניצבת נערה במדים. שערה הכהה פזור, גבותיה עבותות אך ממושמעות, מבטה מופנה היישר אלינו. עור פניה, שפתיה הדשנות וכמובן מדי הזית מציבים אותה בסוף שנות העשרה לחייה. המחטים של עצי האורן המקיפים אותה נראים כהמשך של מדי הדקרון; הפוליאסטר והאורגני חוברים יחד כאיבריו של עולם ירוק–עד.
פניה של הנערה ממוסגרים בשערה הפזור, שאמור להיות אסוף כשהיא במדים. באפה מתנוסס פירסינג ספטום כסוף ונוצץ – אחת האפשרויות העיטוריות המוחצנות ביותר בעולם ניקוב הגוף. גם הוא, למותר לציין, "לא תקני".
תכשיט קטן, שיער סתור קמעה, מבט ישיר ובלתי מתנצל: כך נפרעת מערכת היחסים הקבועה מראש בין המדים ללובשת אותם. הנה אפשרות לקיום אינדיווידואלי בתוך הסד הנוקשה של המיליטריזם הישראלי, מעשה התנגדות פעוט והכרחי.