"אופליה מתחת למים" היא תערוכה קבוצתית של הגוף הנשי ה"לא-נכון", זה שמתריס מעצם קיומו, שמתקף עצמו בווליום גבוה מדי, ובנוכחות בלתי מתנצלת.

דמותה של אופליה מ״המלט״ משמשת כנקודת המוצא לתערוכה. אך זוהי לא הנערה הזכה והתמימה שמושתקת על ידי אביה, אחיה ואהובה. זוהי אופליה שמוצאת את קולה בשגעון, שהטירוף מפיח בה חַיּוּת שנגזלה ממנה בחייה השפויים.

העבודות בתערוכה מציגות גופים שחיים מתחת למים של המיינסטרים הרדיקלי. אלו החורגות, המוגזמות, והבזויות, שקיומן הפיזי הוא התרסה על הסדר הקיים. לאו דווקא מרצון להתריס, אלא מסרוב להתכווץ, לשתוק, ולבקש רשות להתקיים.

האופליות בתערוכה אינן יפות במותן, ושקטות בטביעתן. הן נשארות מתחת למים, ממשיכות לדבר ולתפוס מקום.