האמנית דנה לב לבנת נולדה בשנת 1978 בחיפה. היא בוגרת המחלקה לצילום ותכנית התואר השני של האקדמיה לאמנות ולעיצוב, בצלאל. היא החלה בפרויקט הצילומי Permanent Vacation בשנת 2013, עת עזבה את הארץ ויצאה למסע בעולם. הפרויקט מתבסס על חוק לא כתוב אחד אותו חקקה בראשה לבנת, תחתיו עליה להעלות דימוי לרשתות החברתיות בכל שעתיים, וכי דימוי זה יתעד רגע מעשרים וארבע השעות האחרונות. הפרויקט מונה אינספור דימויים של מושאים מגוונים אותם צילמה לבנת עד היום, התצלומים אשר לא עלו לרשת החברתית הצטרפו לארכיון שנוצר. ריבוי המראות המשתקפות בעבודות מייצר את הרושם כי דנה מצלמת כפי שהיא רואה; המצלמה היא עדות למה שמשתקף בעיניה בכל כפר, עיר, או דרך אליה היא נקרית. אך כמות התצלומים הגדולה יוצרת פרדוקס – מספרם כה רב כך שנדמה כי לעולם לא יהיה זה אפשרי לראות את כולם, לדעת אותם. סתירה זו מובאת ביתר שאת בשם הפרויקט – חופשה תמידית, בתרגום מיידי לעברית – הנדמה כבלתי אפשרי במציאות הכלכלית של ימינו.
ברצף דימויים שקטים ויום יומיים של מבנים, גנים, מאכלים מקומיים, או בפורטרטים של דמויות כמו שוכני האכסניות בהן התגוררה, למשל, תחת שם החורג מגבולות ההיגיון, הפרויקט של דנה לב לבנת יוצר דבר מה אינסופי, בלתי ניתן לתפיסה. ניסיון ההתבוננות בו, תמיד בחלקים מן המארג הרחב שלו, הם בגדר תזכורת או קריאה לצופה כי דבר אינסופי זה הוא חלק ממציאות החיים, ומכאן שגם הוא עצמו יכול לראותו בעיניו שלו.
