Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
Filter by Categories

וְאִם אֵין יָם, הֲרֵי אֵין גַּם סְפִינָה

פעם היה הטבע, והוא היה גדול מאתנו לאין שיעור. מאיים, בלתי נתפש, בלתי נשלט. הוא היה העולם, ואנחנו היינו בו. לא הסתפקנו באפשרות לשהות בו, להכיר אותו ולהיטמע בו. כדי לשרוד בו, ביקשנו לגבור עליו. לאלף אותו. וכך עשינו, מן המשחק המאגי אל המהפכה החקלאית, וממנה אל המהפכה התעשייתית, אל האוטומציה והביוטכנולוגיה. פיתחנו מנגנוני השגחה ושליטה שהלכו והשתכללו. ביקשנו להיפרד מן הטבע: להיות ליוצרים, אדונים לגורלנו.

זה לא לגמרי הסתייע, ואולי מוטב לומר, זה הסתייע טוב מן הצפוי. בסופו של דבר, גודש ההשפעה שלנו על הטבע חרג מגדר יכולתו.

עכשיו אנחנו מדברים על "שינוי אקלים" ולא על חורבן. על "התחממות גלובלית" ולא על מוות המוני. אנחנו מדברים על "להציל את הכוכב", ובעצם מדברים על הצלת עצמנו.

אין פלא שרגשות האשם והאימה שלנו קשים מלהכיל. אין פלא שהשיח בעניין ההתחממות הגלובלית נמתח כולו בין האשמה להכחשה. וכאשר אנחנו מצליחים לנקוט פעולה, תכליתה היא רק לבלום או להאט תהליכים שהחלו מאות שנים לפני זמננו ויימשכו גם אחריו. אנחנו עסוקים בכיבוי שריפות פשוטו כמשמעו גם בשעה שהכול כבר עולה באש המעוכבת אך הבלתי נמנעת.

אנחנו האסטרואיד התלוי מעל ראשינו, וכבר נגלה לעין.

"ואם אין ים, הרי אין גם ספינה" היא תערוכה קבוצתית שמקבצת מפגשים שונים של האנושי והלאאנושי על פני כדור הארץ. היא נעה בין סביבות ירוקות ועשירות להתפקע במים זורמים ובצמחייה עבותה לבין שממות צחיחות, צרובות שמש. בין צמיחה לבין צמיחה כלכלית.

היא עוסקת באסתטיקה של עידן הכחדה המונית.

אל תדאג, אני חובשת את פצעיך

אומרים שהבעיה היא ששכחנו שהאדמה היא האמא הגדולה שלנו, אבל אולי הבעיה הפוכה: אנו תוצריה של חברה קפיטליסטיתפטריאכלית, ובזים לאדמה דווקא משום שלא שכחנו. אנחנו אכן רואים בה הוויה נשית (בתולית או פורייה, לפעמים עקרה). ולכן סבורים שהיא זמינה לשימושנו, ואמורה לשרת ולהזין אותנו בלי גבול ובלי תלונה. אם האדמה היא משאב, כולנו מפתחי משאבים. ההפך מניצול הוא בזבוז, ואנחנו היינו בזבזנים עד מאוד.

בלב התערוכה עומד הסרט המוזיקלי "Alles hat grenzer NUR DER MONDFISCH NICHT" ("לכל דבר יש גבול, לא לדג הירח") של סילביה אקרמן וגראלד נסטלר (אוסטריה).

דמות המספרת בו היא אמא אדמה עצמה. קולה המואנש מהדהד אלינו בזרימת מים (מקור החיים, משאב מנוצל), ומולו מציבים אקרמן ונסטלר עדויות ממוקדים שונים בעולם, שבהם המים מצויים בדוחק, נשלטים בידי מערכות ממשל, נתונים למניפולציה אנושית. הסרט מיטלטל בין אזורים עתירי מים, מפלים זורמים וצמחייה שופעת לבין אדמה יבשה, מלוחה ומבוקעת

בתוך הסצינות ירוקותהעד מופיעות מדי פעם דמויות אנוש: גבר ואשה. הוא בחליפת עסקים מערבית, מחליק במורד מדרון תלול, נס על נפשו מכוח לא ידוע. טרף. היא בחליפה אדומה ובוהקת, מנסה שוב ושוב להעפיל במצוק, מחליקה שוב ושוב ונחבטת בקרקע. אם הם אדם וחוה, מצבו של גן העדן אינו בכי טוב.

בסצינה אחרת, צוות גולשי מצוקים רתומים לחבלים מציב דוכן תיירות בחצי הדרך לתהום, במקום שרגל אדם אינה מגעת. כאילו בלא עדות לתעשיית התיירות (כלומר, לנו עצמנו) אין ערך ל"טבע"; הוא רק רקע שאנחנו נכפים לתקף את עצמנו בתוכו. כאשר מציבים צמיחה טבעית מול צמיחה כלכלית, אומרים כמדומה אקרמן ונסטלר, זו האחרונה תבוא תמיד על חשבון הראשונה.

הבחירה ליצור סרט מוזיקלי מפתיעה. לא כך אנחנו מדברים אקולוגיה, בדרך כלל. מחזות זמר הם "עסקי שעשועים" – מסורת מוכרת ופופולרית, שאין בה מקום לתוכחות או לזלזול המאפיינים לרוב את שיח החירשים שלנו בסוגיות אקולוגיות.

המוזיקה עצמה, פרי עטו של המלחין הווינאי וולקמר קליין, אכן נשמעת לכל כלליה הנוקשים של סוגת המחזמר. הרגעים הדרמטיים ביותר הם תמיד עילה לשיר, וכאן נישאים בו קולותיה של האדמה. ה"נאמברים" הם הערוץ שמבעדו נובע התתמודע האקולוגי. את קולה של האדמה נושאות דמויות שונותבין היתר דייגים ומדעניםעד לרגע השיא, שבו לובשת האדמה את דמותה של אשה כהת עור והרה.

כך, בלבוש בידור, מחוץ לשיח המתיש של "משבר האקלים", מציבים אקרמן ונסטלר חזון שהאנושי והלאאנושי חוברים בו יחד כשווים.

"מודדים" של איתי מרום מלווה קבוצה של מודדים המסמנים את מדבר נמיב בדרום אנגולההמדבר העתיק בעולם, המשתרע על כ-81,000 קמ"ר של ימות חול. קבוצת הגברים נעה במרחב המופשט, הצהוב, של החולות הנודדים, לנגד תכלת השמים. עקבות רכב השטח יימחו במהרה עם תנועת החול.

הקבוצה, העובדת בשירותו של תאגיד נפט, מציבה על הדיונות עמודים יצוקים בבטון: תוקעת יתדות במרחב כדי לקטע ולנהל אותו. לשלוט בו. להפיק ממנו רווח.

המדבר גדול. נדמה שהמלאכה בלתי אפשרית. בלתי נגמרת. אף ש"כיבוש המדבר" עצמו משרת כאן תעשייה הרסנית וממיתה, קשה שלא להיכבש ביפי המעשה. הגברים, כלי הרכב, הציוד הכבד, העורב  בשמים וכל גרגר חולנדמה שכל אלה חוברים יחד במחול.

אולי מקור היופי כאן הוא העובדה שאיננו יכולים להעלות על דעתנו את סיומה של המלאכה. נדמה שהגברים ימשיכו בעבודה לנצח, מקוללים כסיזיפוס הדוחף את הסלע במעלה ההר לעד. היש עוד כישלון קפיטליסטי כמו כשלונו של סיזיפוס, שכל קיומו הוא עבודה בלא תפוקה?

ובכל זאת, קבע אלבר קאמי, עלינו לראות את סיזיפוס כמאושר.

בקופסת אור מציגה לי אורפז תצלום של שלושה כלבי שנאוצר ענק שחורים וזהיםלמראה העומדים לצד בריכה על מצע אבן מסותתת.

מה היא הבריכה הפרטית אם לא מודל מאולף, תחום ונוח של הים? היא כחולה כים, וכחול הים הוא כחול השמים. צלילה לבריכה פרטית היא צלילה לתוך פיסת רקיע מהונדסת. גם השנאוצר הענק הוא חיה "מתורבתת". חברו הטוב ביותר של האדם נוצר בידיו, והיה בעל החיים הראשון ששינינו לצרכינו (למעט עצמנו, כמובן). שלושת הכלבים המטופחיםפרי של תהליך ביות גופני והתנהגותי בן אלפי שניםניצבים אם כן לצד ריבועיָם על אבן שעובדה וטופלה גם היא, לוטשה ונחתכה לאריחים. הפרווה השחורה והמבהיקה של הכלבים, הכחול ההיפרריאליסטי של הבריכה, האבנים המסותתות והדוממות: כל אלה מעשה ידי אדם, ומטרתם ליצור "טבע" נוח ומאפשר, כפוף לנו.

בקופסת אור נוספת נראים שפת הבריכה והסולם, ומאחוריהם מאסה לבנה של שלג שמגיע ממש עד שפת המים. הטבע ביקש לכבוש מידינו את מה שכבשנו אנחנו מידיו, אך נבלם על הסף.

לצד קופסאות אור אלה מציגה אורפז גם את עבודת הווידיאו "החוף" (2010), ובה מצולם חוף אגם בפארק ציבורי הסמוך לשנגחאי. האגם מלאכותי, החול מיובא, ולהשלמת החוויה הציבו המתכננים פסלי אדם בגודל טבעי של דמויות שוחות, רצות ומחזיקות ידיים וכך הלאה. העדשה של אורפז סטטית כמו פסלי הנופשים. ברמקולים נשמעת מוזיקת מעליות מכנית, מתוקה יתר על המידה. על המרקע נעות דמויות של מבקרים בפארק, חולפות על פני הפסלים המבלים. איש מן המבקרים האנושיים אינו מבלה כפי שמורים לו פסלי הנופשיםולמה לו? הפסלים כבר "מבלים", ובכך משחררים את האנשים מהצורך (והחובה) לעשות זאת. הביקור בחוף היה לחוויה אינטרפסיבית. חוויית העונגתלויהצריכה כה מושרשת בנו, עד שניתן להעביר אותה לאובייקט לאאנושי כדי שיחווה אותה במקומנו.

עבודת הווידיאו "חוף השקט" (2011) של אפרת ויטל צולמה ב"חוף השקט", רצועת החוף של שכונת בת גלים בחיפה, שנתחמת בשובר הגלים של בסיס חיפה של חיל הים. הים כמעט אינו מופיע בווידיאו, אך נוכחותו מורגשת היטב.

התמונה על המרקע נראית כמו זירה המחולקת לשניים: מכאן החול והמתרחצים, מכאן האנגר המספנה וארכיטקטורת הפלדה של בסיס חיל הים. בין אלה לאלה נמתחת גדר רשת מכוסה איסכורית אטומה, עטרת תיל מסולסלת לראשה. היא חוצצת ומחברת בין השותפים הזריםזהלזה במערכת סגורה אחת, חסרת קו אופק.

העבודה שקטה להפתיע, ורוב דמויות האנוש בה נשיות: החיילת הסוקרת את רצועת הים מעמדת התצפית, המבקרות בחוף, המשתזפת, המתעמלת. לנוכח ארכיטקטורת הבטון הברוטליסטית של עמדת התצפית עולה מיד המחשבה על חול החוף הדק, שהוא ממרכיביו העיקריים של אותו בטון ממש, ואף על פי כן כה שונה ממנו.

כל הישויות מתקיימות באותו מרחב, מול אותה עדשה: החול, הבטון, המשתזפת, החיילת, גדר התיל. אולי גם הצוללת בעלת היכולת הגרעינית הנסתרת מעינינו במימי המפרץ. כל אלה שווים לזה לזה במעמדם, עם מבטנו או בלעדיו. הם כולם דברים בעולם.

אנה ים מציגה סדרת תצלומים שנוצרה הודות לדפדוף באלבומי תמונות משפחתיים: תופעה קצרת מועד, שהגיעה לשיאה עם הופעתה של מצלמת הכיס האוטומטית. 36 תצלומים אופציונליים בכל סרט צילום, 36 רגעים שהתקבעו, הודפסו והונצחו בסדר ליניארי. ריבועי מזכרות שכונסו בקפידה לאלבום, מאשררים את קיומנו, את נוכחותנו, את חוויותינו המשותפות.

אלבומי התמונות המשפחתיים ששימשו את ים ליצירת הסדרה שייכים הן למשפחתה שלה והן למשפחות אחרות. היא שלפה תצלומים מכאן ומכאן, ושידכה אותם זה לזה. הדפדוף באלבומי המשפחות השונות העלה תְּקִינָה אחידה: לכולנו אותם אלבומים ואותן חוויות באותם מקומות. במרכז כל תצלום בסדרה שלפנינו נמצא דמות אחת או זוג דמויות על רקע איתני הטבע.

התיאור הוויזואלי של האדם על רקע טבע הוא קלישאה עתירת וריאציות: תבנית בעלת מסורת עשירה, המבוססת כלכולה על התפישה הרומנטית שלפיה הטבע נפרד מאיתנו. הוא תפאורה, צופן שמצוי בפעולה הצילומית עוד לפני שהתבצעה, פנטזיה נתונה מראש. אנחנו והטבע סובייקט ואובייקט. אדון ועבד. אנו יוצקים את עצמנו אל התבנית המוכרת, מקבעים את נקודת המבט, מאששים את מיקומנו. המקום אינו קיים עוד, רק ההד הדהוי שלו תחום במלבן שטוח. היינו שם.

בתצלום אחר נראה אדם שוחה במימיה של בריכה שמעליה מרחף מעין ערפל אדים, שנוצר מהפרשי הטמפרטורה. העין מצליחה לחלץ כמה קווי מתאר של מבנה בטון. זה לא תצלום "תקני". נדמה שהוא פגום. אנה ים עצמה היא שזימנה את ההפרעה הזו: זירות הצילום שלה הן כמערך פיגומים חסר מבנה קונקרטי, חשוף לפגעים. ים אינה מתכננת את הצילום, רק קובעת את מערכת התנאים שבה יתקיים ומערכת התנאים הזו תמיד פגומה. תמיד הוצפנו בה מרכיבים שיכשילו אותה. ים מתעניינת בפער בין תבנית הייצוג למה שאמור למלא אותה. הפער שבין המובטח למופר. הצילום שלה מחבל בעצמו כדי למצוא דבר שהוחמץ. למה? אולי כי זה לבו של המצב האנושי: היות פגום, שרירותי, מוחמץ, חסר לכידות של ממש.

לטעות זה אנושי, להיות אנושי זה לטעות וכל "טעות" כזו צופנת על דרך השלילה את הגרסה ה"נכונה". הצופה מגיע אל הצילום בציפייה לקבל את הדימוי המוכר והשחוק, אך ים משבשת את המפגש ביניהם. ההסטות שלה מטילות עוגנים בחיים עצמם, שהם מרובדים ומסוכסכים. מלוכלכים. השימוש ב"צילום רע" וההתמקדות ב"שולי" חושפים למבטנו את החיים עצמם, השוכנים תמיד בפער בין הפנטזיה לבין המציאות שלעולם אינה נענית במלואה. איהאפשרות של דבר אינה מונעת את הכמיהה אליו. הרגע המכריע של אנה ים מלוכלך כמו החיים.

האומץ להיות חסרי תקווה

אין סיבה לחרוד מסוף העולם, והסיבה פשוטה: החרדה תמיד פונה אל העתיד, אל הבלתי ידוע, אך סוף העולם כבר אינו ממתין לנו בעתיד. הוא כבר כאן, ובכך משחרר אותנו מעולה של הציפייה. הקטסטרופה בעיצומה. אנחנו כבר נעים בתוך הבלתי נמנע.

ואף על פי כן, עדיין יש מה לעשות. עדיין יש מה להציל. ההתכחשות, האימה והאשמה לא יועילו. הן אינן מניעות אותנו לפעולה, רק מונעות מאיתנו להפעיל את הסולידריות האוניברסלית הנדרשת מאתנו. סולידריות לא רק בינינו לבין כל האנשים, אלא בינינו לבין כל החיים ואולי אפשר להעז לומר, בינינו לבין כל הקיים.

כלכלת העולם היא הרי כלכלת כלל הישויות הקיימות: גדולות וקטנות, אנושיות ושאינן אנושיות. בכלכלת כלל הקיים אין הפרדה בין "אדם" ל"טבע" ולא בין "טבעי" לבין "סינתטי". כולם שחקנים שווים. הכלכלה הזו היא הכלכלה היחידה שראוי לנו לעסוק בה כרגע: לא התיאולוגיה הקפיטליסטית, אלא תיאור נאמן של פעולת מכלול הדברים שהיא מערכת העולם.

כלכלה כזו אינה נשמעת להיררכיות המנחמות שלנו. אין בה "קדמה" או "צמיחה כלכלית". אין בה אשליות באשר לאפשרות המגוחכת לחזור ל"ימים הטובים". עדיף לגייס את האומץ להישיר את המבט ולהודות שאיננו נבדלים מכל מה שאינו אנושי, ושהקיום כולו אינו מוצק, אלא תנועה מתמדת.

העולם אינו שם עצם, אלא פֹּועַל והאדם בכלל זה. גם הוא פֹּועַל, התרחשות, פעולה שמתמשכת עוד שבוע, עוד חודש, עוד שנה.

*שם התערוכה מתוך: לאה גולדברג, "זה מכבר", בספר: 'השירים הגנוזים', ספרית פועלים, 2019, עמ' 244.      

הזכויות שמורות להוצאת הקיבוץ המאוחדספרית פועלים.

23/10/2021-11/12/2021

אוצר: רן קסמי אילן

אמנים משתתפים:

מהארכיון

from2021-12-27->>till2022-02-12

הכל חייב לחלוף / אלעד לרום

תערוכת יחיד

30/12/2021-17/2/2022

אוצר: רן קסמי אילן

from2021-11-18->>till2022-01-30

סבסטיאן רייס

תוכנית אירוח לאמנים אוסטרים

from2021-10-14->>till2021-12-31

קרן ברגמן

קפה יודפת

תוכנית אירוח לאמנים ישראלים

from2021-10-01->>till2021-12-17

איתי מרום

קפה יודפת

תוכנית אירוח לאמנים ישראלים

from2021-08-19->>till2021-10-16

נועה גיניגר

תוכנית אירוח

from2021-07-31->>till2021-07-31

אדם נוסף שאין כמותו

שי איגנץ ולאה אביר בשיחה

31/7/11:00

from2021-07-10->>till2021-07-31

אנה פרח

תכנית אירוח

from2021-06-19->>till2021-08-14

ג׳ו / שי איגנץ

תערוכת יחיד

אוצרת: לאה אביר

19/6-7/8

from2021-05-15->>till2021-05-15

שירה מדבקת / זוהר ואלכס

זוהר שפיר / אלכס דרול יונוביץ׳

5/6, 18:00

from2021-04-28->>till2021-04-28

שירה מדבקת / שאול קוהן

28/4

19:00

from2021-04-10->>till2021-04-10

שירה מדבקת / מאיה דיקשטיין

BLAST 3:2

פרפורמנס

from2021-04-01->>till2021-05-31

מכונת גשם (מערכת רעש לבן אישית היקפית)

מכונת גשם (מערכת רעש לבן אישית היקפית)

from2021-03-21->>till2021-05-31

מאיה דיקשטיין

תוכנית אירוח

from2021-03-20->>till2021-06-06

רועות / מאיה דוניץ

תערוכת יחיד

אוצר: רן קסמי אילן

20/3/2021-22/5/2021

from2021-03-08->>till2021-06-23

דור אבן חן

תוכנית אירוח

from2020-09-16->>till2020-10-16

118 על 34

רן נחמיאס במופע אלקטרומגנטי חד פעמי

from2020-08-27->>till2020-09-30

אבי סבח

תכנית אירוח

from2020-08-19->>till2020-08-19

סונולודג׳

על 34

סשן מדיטטיבי אקוסטי עם איל תלמודי

19/8/2020

19:00, 20:30

from2020-07-30->>till2020-10-15

34 / משה רואס

תערוכת יחיד

אוצר: בר ירושלמי

החל מה-8/8

from2020-07-22->>till2020-09-03

יסמין ורדי

תכנית אירוח

from2020-06-04->>till2020-08-31

Permanent Vacation

לא חל״ת

פרויקט אונליין לתקופת מגיפה

from2020-05-01->>till2020-08-28

דנה לב לבנת

תוכנית אירוח

from2020-02-29->>till2020-07-31

בוקר צהריים ערב / אפרת קליפשטיין

25/5/2020-25/7/2020

אוצר: רן קסמי אילן

from2020-02-29->>till2020-02-29

סלון טכנופוליטיקה

29/2/2020

18:00

from2020-02-28->>till2020-02-28

חיים חדשים

שיחה עם המעצבת דנה כהן

במסדרת התערוכה ״סאנשיין״

28/2/2020

12:30

from2020-02-26->>till2020-03-02

פליקס סטאדלר

תוכנית אירוח לאמנים אוסטרים

from2020-02-26->>till2020-03-02

דורון גולדפרב

תוכנית אירוח לאמנים אוסטרים

from2020-02-24->>till2020-03-03

וולקמר קליין

תוכנית אירוח לאמנים אוסטרים

from2020-02-19->>till2020-02-24

לאה מאואס

from2020-02-15->>till2020-02-15

זיהום ויופי / שיחה

אסף אריאל, עינת עריף גלנטי וסאלי הפטל נוה

15/2/2020, 11:00

from2020-01-23->>till2020-03-07

סאנשיין / עינת עריף-גלנטי

אוצרת: סאלי הפטל נוה

23/1/2020-2/3/2020

from2020-01-02->>till2020-04-06

סילביה אקרמן

תוכנית אירוח לאמנים אוסטרים

from2020-01-01->>till2020-04-04

גראלד נסטלר

תוכנית אירוח לאמנים אוסטרים

from2019-11-01->>till2020-01-31

ענת ברזילי

תוכנית אירוח

from2019-10-11->>till2019-12-31

הסְפַר האחרון

תערוכה קבוצתית

26/10/19-31/12/19

אוצר: רן קסמי אילן

from2019-10-01->>till2020-01-11

אלוודין קלקאר

תכנית אירוח לאמנים אוסטרים

from2019-09-19->>till2019-09-19

sound system«» system sound

ערב חד פעמי של ארכיטקטורה קולית

מקור: ישראל

19/919, 19:00

from2019-09-11->>till2019-09-22

סוזאנה שודה

Schudini the Sensitive

from2019-09-07->>till2019-09-07

מרחבי פעולה

שיחה עם טל גולני

7/9/19, 11:00

from2019-08-01->>till2019-09-01

גלית אילת

from2019-07-13->>till2019-09-14

דלת הזזה / טל גולני

תערוכת יחיד

20/7/19-14/9/19

from2019-07-02->>till2019-07-02

היזם כאליל והרוח במכונה

ד״ר ליאור זלמנסון בשיחה עם ד״ר כרמל וייסמן, ד״ר עפרי אילני ובר חיון

2/7, 19:00

from2019-07-02->>till2019-09-30

פיטר סטיליי

תוכנית אירוח לאמנים אוסטרים

from2019-06-15->>till2019-06-15

אינטימיות קרה עם עוזר וירטואלי

15/6

11:00

from2019-05-17->>till2019-07-13

שִׂיחָדָש / ליאור זלמנסון

תערוכת יחיד

1/6/19-13/7/19

from2019-05-17->>till2019-05-17

מאלוקס / הופעת גינה

17/5/19, גינת המשכן

12:00 - פתיחת דלתות

12:30 - הופעה

from2019-05-15->>till2019-05-15

יפה נפש – ההופעה / יוסי צברי

מופע גינה, 15/5/19

20:00- פתיחת דלתות

20:30 - הופעה

from2019-05-15->>till2019-05-15

גבעת הסופר: תעוד וזהות

15.5, 19:00

from2019-05-13->>till2019-05-17

אל הגבעה

הופעות, אירועים ושיחות על הגבעה של משכן האמנים ובריכת נורדאו

13,15,17/5/19

from2019-05-13->>till2019-05-13

סאונד בחורשה / וולקוב, פישוף, קנטור, אופנהיים.

13/5/19, 20:30

from2019-04-27->>till2019-04-27

האפיפיור, השוטרת והטרוריסט

שיחה עם רותי דה פריס וטלי בן-נון

27/4/19

from2019-04-11->>till2019-03-19

סיפור ליטאי: לינה לָפֶּלִיטֶה

קאנדי שופ וריקודים אחרים

from2019-04-10->>till2019-04-10

אנסמבל ניקו טין

from2019-03-30->>till2019-06-30

היידי שאטצל

תוכנית אירוח לאמנים אוסטרים

from2019-03-10->>till2019-02-06

ראיתי הרבה אנשים ברחוב, אחת מהם שאלה אותי מה השעה / רותי דה פריס

תערוכת יחיד

אוצרת: טלי בן נון

23/3/19-4/5/19

from2019-03-02->>till2019-03-03

לא כוחות

שיחה עם ליאת סגל

from2019-01-02->>till2019-03-31

יוהאן לורף

from2018-12-31->>till2019-02-06

ויטה ירוכימוביץ’

from2018-12-29->>till2019-02-28

הילוך מקרי / ליאת סגל

תערוכת יחיד

פתיחה: 12/1, 20:00

from2018-12-13->>till2018-12-13

טקטוניקס 6

פסטיבל מוסיקה חדשה

יום חמישי, 13/12/18

20:30

הכניסה חופשית

from2018-12-11->>till2018-12-20

פרידר בוצמן

from2018-12-07->>till2018-12-17

צ׳ארלס רוס

from2018-10-18->>till2018-11-08

גינטרה מינלגאיטה

GoraParasit

from2018-10-10->>till2018-12-08

כל יום בדיוטי

תערוכה קבוצתית

27/10-2018 - 6/12/2018

from2018-10-08->>till2018-12-31

לוקאס נורר

תוכנית אירוח לאמנים אוסטרים

from2018-10-06->>till2018-10-06

נעם רותם / אקוסטי

הופעה מיוחדת בגינת המשכן

6/10/2018, 20:30

from2018-08-18->>till2018-08-18

על גבול הגופני

שיחה עם יסמין ורדי

from2018-07-01->>till2018-08-02

איציק בדש

תוכנית אירוח

from2018-07-01->>till2018-09-30

וילהלם שרובל

תוכנית אירוח לאמנים אוסטרים

from2018-06-16->>till2018-08-31

כוונת-יתר / יסמין ורדי

תערוכת יחיד

5/7/18-20/9/18

from2018-06-12->>till2018-06-12

נולד בדיר יאסין

הקרנה מיוחדת ושיחה עם הבימאית נטע שושני / 12/6/18, 20:00

from2018-05-06->>till2018-06-09

הדרך לעין חרוד #2 – רצועת הרסס

אפרת גל-נור

from2018-05-01->>till2018-05-31

אירינה בירגר

תכנית אירוח

from2018-04-25->>till2018-05-08

ג׳ינה הלר, נדיה מגדל

תוכנית אירוח

from2018-03-31->>till2018-06-30

ג׳ניפר מאטס

תוכנית אירוח לאמנים אוסטרים

from2018-03-05->>till2018-03-15

פאולינה פוקיטה

from2018-02-21->>till2018-05-05

מתוקות מתות

תערוכה קבוצתית

10/3/2018-5/52018

from2018-02-20->>till2018-05-31

ליסה קודוקה

from2018-02-17->>till2018-02-17

בת אמיתית

שיחה עם אפרת ויטל

from2018-01-05->>till2018-03-31

לוטה ליון

תוכנית אירוח

from2018-01-01->>till2019-12-31

תוכנית אירוח לאמנים אוסטרים

from2017-12-16->>till2018-02-21

וויני (בת אמיתית) / אפרת ויטל

תערוכת יחיד

06.01.2018-21.02.2018

from2017-12-07->>till2017-12-14

יאן טומיק

from2017-12-03->>till2017-12-03

טקטוניקס 5

לינה לפליט, פייר ברטה, מיק קאונטיוס עם אלכס דרול

3.12.17, 20:00

from2017-11-28->>till2017-10-05

לינה לָפֶּלִיטֶה

פסטיבל טקטוניקס

from2017-11-28->>till2017-12-05

מיק קואנטיוס

from2017-11-28->>till2017-12-05

פייר ברטה

פסטיבל טקטוניקס

from2017-10-28->>till2017-10-28

לא כלום לאף אחד

שיחה עם יאיר ברק

from2017-09-09->>till2017-11-25

היבשות והפנים / יאיר ברק

תערוכת יחיד

9.9.17-25.11.17

from2017-06-27->>till2017-07-31

טבע דומם, מידע חי

פרויקט חדש של מכללת שנקר, מעבדת Inspire לחקר הדימוי, ואוניברסיטת הסורבון בפריז

פתיחה: 08/07/2017

from2017-06-01->>till2017-06-30

אורח: טל שמיר

from2017-05-05->>till2017-05-21

איליה רבינוביץ

from2017-04-27->>till2017-06-20

הארנולפינים / אורית אדר בכר

תערוכת יחיד

27/04/2017 - 20/06/2017

from2017-04-25->>till2017-04-30

ד"ר רינלדו אנדרסון

מגזין תוהו - כנס מס׳ 1

from2017-04-01->>till2017-04-01

זה פסלים מכלום כי אין כלום

שיח אמן עם רועי מנחם מרקוביץ

from2017-03-07->>till2017-03-15

אקסל קנוט, קארין רדליך

שיתוף פעולה עם תיכון הראשונים, הרצליה.

from2017-02-11->>till2017-04-29

שוד ושבר / רועי מנחם מרקוביץ

תערוכת יחיד

11/2/2017 - 4/4/2017

אוצר: רן קסמי אילן

from2017-02-10->>till2017-02-25

אנה ברומלי ועפרי לפיד

from2017-01-07->>till2017-01-07

מפגש עם מאיר טאטי ואייל אסולין

שבת, 7/1/2017, 11:00

from2016-11-22->>till2017-01-28

שופוני יא נאס

מאיר טאטי, אייל אסולין

3/12/2016-28/1/2017

from2016-10-22->>till2016-10-22

שבת בבוקר במשכן

from2016-09-24->>till2016-11-12

מבני הבל / אלישבע לוי

תערוכת יחיד

24/9/2016-12/11/2016

from2016-09-13->>till2016-11-30

נטעלי שלוסר

from2016-09-03->>till2016-09-12

ג׳ים

בית ספר עצמאי למחקר ומפגש בינתחומי במרחב הציבורי

from2016-08-13->>till2016-08-13

שבת בבוקר במשכן

from2016-07-21->>till2016-09-03

סַף

אוצר: רן קסמי אילן

21/7-3/9/2016

from2016-07-05->>till2016-07-20

ליאור זלמנסון

from2016-05-21->>till2016-07-02

מה שכואב מדי לזכור אנו פשוט בוחרים לשכוח

אוצר: רן קסמי אילן

21/5-25/6/2016

from2016-03-26->>till2016-03-26

האנסמבל הקולי הנשי עָלְמַיָּא

המשכן מארח