אלפי מושביו של אצטדיון הכדורגל סובבים זירה, ומוכנים לקלוט המון שואג בקול אחד. זה אינו רק מתקן לאירועים ספורטיביים, אלא מתחם שבטי. הדשא שבמרכזו הוא אדמה קדושה, וסביבה נערכים טקסים ומתרקמות אמונות טפלות.
הלכידות השבטית באצטדיון גולמית ועזה. היא מתבטאת בצבעים האחידים, בתגים ובגביעים. לכל שבט גיבורים ושפה הנישאת בשירה מן הטריבונות. לחנים פופולרים קליטים משובצים מילים מלוכלכות מאת משורר לא ידוע, נישאות בחלל העצום והאובאלי כמיסה המונית. אפילו הלשון קושרת באצטדיון תארים מיתולוגיים: מבצר, קתדרלה, מקדש.
בתערוכת היחיד "יציע צפוני, יציע דרומי", רועי כהן פותח את קיר גלריית משכן האמנים אל החצר שמעבר לה. את הפתחים שפער הוא מכסה במחיצות ויטראז׳: זכוכית צבעונית ושקופה, ממוסגרת ברשת עופרת. את דוגמת הוויטראז׳ לקח מיציעי הטריבונות של אצטדיון טדי בירושלים. הדגם הגרפי מאזכר מגן דוד, אך משלב צבעוניות של דגלי מדינות זרות.






















































































































































































