Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
Filter by Categories

שִׂיחָדָש / ליאור זלמנסון

העשור האחרון של המאה העשרים נפתח, כך חשבנו, אל עתיד מזהיר. ברית המועצות קרסה והעולם החופשי ניצח. רעיון הכפר הגלובלי החל לקרום עור וגידים בזכות רשתות של תקשורת נתונים. החידושים הטכנולוגיים היו תדירים ונפלאים, ומניותיהן של חברות ההזנק נסקו מטאורית. זה היה, כך חשבנו, קץ ההיסטוריה וסוף המלחמות. הובטח לנו שהשוק החופשי יתקן כל טעות ויחליק כל זיז, יגבר על נטיותינו לתוקפנות ולהסתגרות, יברא למעננו עולם נהדר של שיתוף ושל קרבה.

זה היה העשור האחרון של המאה האלימה והמדממת ביותר בתולדותינו, ואנחנו ניצבנו בפתחה של מהפכה חדשה, משמעותית לא פחות מן המהפכה התעשייתית אך מהירה ממנה פי כמה. חשבנו שאנחנו הולכים לרפא את העולם, להפוך אותו למקום טוב יותר עבורי ועבורך ועבור כל המין האנושי.

התחברנו למחשבים כדי להתחבר לאנשים. שרצנו בפורומים. מצאנו עם מי לדבר על תחומי העניין הכי אזוטריים ועל חוויות הקיום האינטימיות ביותר. מיזמים טכנולוגיים פנטסטיים הבטיחו לנו (ומבטיחים עדיין) שבהשקעה נבונה נוכל לפתור את עוולות העולם, ואם יתעורר הצורך, למצוא לנו עולם חדש. אלגוריתמים נטולי פניות כך נאמר יפליאו לפתור למעננו בעיות של עוני, חינוך, תחבורה וחלוקת משאבים.

חלפו כך וכך שנים. החלום על קץ המלחמות אינו נראה מבטיח כבעבר, וכמוהו גם החלום על קשר אנושי שאינו כפוף לגבולות הביוגרפיה והגאוגרפיה. במקום זאת אנו נמצאים בדיאלוג מתמיד עם בוטים ועוזרים דיגיטליים, ומבלים חלקים ניכרים מזמננו בסביבה דיגיטלית שטוחה ותובענית. עזרי הנגשה דיגיטליים ואלגוריתמים של זיהוי שפה ופנים משנים את האופן שבו אנו מדברים ורואים את העולם. מערכות תבונה מלאכותית מחפשות בנו תבניות, מספקות לנו שירותים ומסננות למעננו באין רואים חוויות, שירותים, תוכן ומוצרים. חיינו מפוקחים על בסיס קוד נעלם מן העין.

קפיטליזם המעקב

עם מעבר המילניום פקעה בועת האופטימיות הזוהרת של הטכנולוגיה בקול רעש גדול, ואת מקומה תפס משבר כלכלי חריף, הראשון משניים שהכו בעולם בעשור הראשון של האלף החדש. את המחיר לא שילמו התאגידים הגלובליים, שבעת הזו כבר חצו גבולות לאומיים ועוצמתם כבר החלה לעלות עשרות מונים על זו של המוסדות הממשלתיים הוותיקים.

אז הגיעו פיגועי ה-11 בספטמבר והתירו את הרסן בכל הנוגע למעקב אחר הפרט. לצד משבר הדוט.קום, זה היה קו פרשת המים של חברות הטכנולוגיה ושל הקפיטליזם כולו, שנכנס לשלב שאותו מכנה חוקרת הטכנולוגיה שושנה זובוף "קפיטליזם המעקב". הקפיטליזם הרי אינו יודע שובע. זה מטבעו. הוא מחפש עוד ועוד טריטוריות המצויות מחוץ לשוק ופועל כדי להכניסן פנימה, להפוך אותן לסחורה. קפיטליזם המעקב הוא תולדה של השילוב בין ההיגיון הקפיטליסטי המוכר והידוע לבין היכולת הטכנולוגית לצבור עוד ועוד מידע עלינו ועל התנהגותנו. הוא תובע בעלות על החוויה האנושית הפרטית עצמה, ורואה בה חומר גלם שניתן לנצל ולעבד. המידע ההתנהגותי נצבר ומוזן למערכות בעלות יכולות חישוב חסרות תקדים, שמטרתן לחזות את ההתנהגות האנושית.

ניתן לטעון כי ראשיתו של קפיטליזם המעקב בגוגל, בשנת 2001. נדמה כי אז, לנוכח אימת משבר הדוט.קום, הבינו בחברה כיצד להשתמש במידע שנשמר בשרתיה והוגדר עד אז "מידע עודף". מידע זה היה עדות דיגיטלית לחוויה האנושית, ובגוגל הבינו שניתן לסחור בו, למכור אותו למפרסמים ולייצר ממנו כסף. הרבה כסף.

זה היה המסמר האחרון בארון הקבורה של הגישה הסייברהיפית משלהי המאה העשרים. הטכנולוגיה לא נתפשה עוד כמזור לכל הרעות החולות של המהפכה התעשייתית. החלום על תיקון עולם נדחק להערת שוליים, ואת מקומו תפסה שורת הרווח.

אלא שרטוריקת שינוי העולם עדיין איתנו. הקלישאות של עמק הסיליקון לא הלכו לשום מקום. אנו איננו תמימים כשהיינו, אך כמונו גם חברות הטכנולוגיה. הן יודעות שאנחנו רוצים לשמוע שאפשר לשנות את העולם. הן יודעות שאנחנו רוצים שיבטיחו לנו עתיד טוב יותר. וגם כאשר איננו נתפשים עוד כאנשים, אלא כמשתמשים, ההבטחה הזו נמצאת בחזית ומושכת את עינינו.

אבל החזית הזו היא מראה חדכיוונית, והפעילות ההומה מאחוריה רק רבה והולכת.

מחלקות הפיתוח של ענקיות הטכנולוגיה, לדוגמה, משקיעות כידוע משאבים רבים בפיתוח טכנולוגיות ותכונות שתכליתן לסייע לאנשים עם מוגבלויות ולהכניס גם אותם למעגל המשתתפים, הגולשים, הצרכנים. תחום ההנגשה הדיגיטלית זוכה לפופולריות עצומה בקרב גופי הטכנולוגיה, שנהנים מרווח כפול ומשולש: הם זוכים ליחסי ציבור מצוינים, מרוויחים משתמשים פוטנציאליים נוספים, ואולי החשוב מכול, מפתחים בשקט יחסי טכנולוגיות מעקב ופיקוח שעלולות היו להיתקל בהתנגדות ציבורית אילולא חסו תחת הכותרת "הנגשה".

התמונה עשויה להכיל

האמן וחוקר הטכנולוגיה ליאור זלמנסון מחפש אפשרות לשפה רזה ויעילה, שתאפשר דיאלוג קל ויעיל עם ישויות אלגוריתמיות. בתערוכת היחיד הראשונה שלו, שִׂיחָדָש, בודק זלמנסון כיצד ניתן לנהל דיאלוג משמעותי ופורה עם מכונה וכיצד תוכנות מחשב (בדגש על האלגוריתמים של גוגל ופייסבוק) משנות את תפישת המציאות שלנו. חומר הגלם שלו הוא הדרך שבה אלגוריתמים שונים קוראים, שומעים ומפענחים מידע. לשם כך ניגש זלמנסון למידע באמצעות שירותי הנגשה שונים המוצעים לבעלי לקויות, ובוחן את האופן המגושם שבו הם מתרגמים את המידע האמור למען משתמש הקצה כלומר, בוחן את תפישת המציאות שמפיקים האלגוריתמים על יכולותיהם ועל מגבלותיהם.

בשנת 2016 שחררה פייסבוק כלי הנגשה ייחודי לשימושם של עיוורים וכבדי ראייה. תכליתו היתה לאפשר להם לחוות את התמונות שחבריהם משתפים ברשת החברתית. נקודת הפתיחה של סדרת התצלומים image may contain היא אלגוריתם זה של זיהוי תמונות בפייסבוק. מהנדסי התוכנה שפיתחו את מערכת ה"טקסט האוטומטי החלופי" – ובקיצור, AAT (Automatic Alternative Text) – ביקשו להשתמש באלגוריתמים מבוססי בינה מלאכותית של זיהוי תמונה כדי לתאר תמונות באופן מילולי בפני לקויי ראייה. הטכנולוגיה אמורה היתה לפתוח בפני עיוורים ולקויי ראייה את שפע המידע הוויזואלי שניתן למצוא בפייסבוק, באינסטגרם ובוואטסאפ אלא שהמערכת אינה ערוכה לעמוד על כך שתצלום הוא יותר מסך חלקיו הנראים לעין.

במסגרת סדרה זו, אם כן, לוקח זלמנסון תצלומים היסטוריים ונותן לAAT לתרגם אותם. המערכת עושה את שלה כפי שתוכנתה, ומפיקה תיאור טקסטואלי רזה של תוכן התצלומים.

כך מתורגם תצלום של הנשיא האמריקאי ג'ון פ. קנדי נוסע ברחובות דאלאס במכונית הלינקולן קונטיננטל, כמה רגעים לפני ההתנקשות בחייו, לתמצית "10 אנשים, מכונית". העדות המצולמת שנצרבה בזיכרון הקולקטיבי הגלובלי הופכת לרשימת מרכיבים חסרת נפח וזלמנסון לוקח את התיאור ומחפש בפייסבוק תצלומים שזכו לתיאור זהה. מאגר הדימויים האקלקטי שנאסף כך מצטרף לתצלום המקורי בהדפסה לנטיקולרית, המאפשרת ליצור מערך של תצלומים הנחשפים לעין הצופה בזה אחר זה, בהתאם לזווית מבטו. האלגוריתם משטיח את הדימויים, פורק אותם ממעמדם הקאנוני ומצליב אותם עם דימויים סתמיים, שיווקיים, יומיומיים. ההדפסה הלנטיקולרית מעודדת את הצופה לנוע, וככל שהוא נע מציפים אותו עוד ועוד דימויים המתערבבים זה בזה, אדישים להיררכיה שאנו רגילים להאציל עליהם, מסרבים להתמסר לצופה המתקשה לראות אותם במלואם.

זלמנסון אינו תולה את סדרת העבודות על קיר הגלריה, אלא מציב אותן על מוטות מתכתיים במרכזה, ובכך מדגיש את הפער בין החזית שם מתלכדים התצלומים לכדי רצף המעודד צפייה חוזרת ונשנית לבין העורף, קרי, מוטות המתכת הפיגומיים התומכים בקופסאות השחורות שעליהן תיאורים סתומים כגון "10 אנשים, מכונית". הטקסט האוטומטי אכן אלטרנטיבי.

Excess Ability

בעבודת הווידיאו Excess Ability משתמש זלמנסון בתיעוד השקה שנערכה במשרדי גוגל בשנת 2009 למוצר חדש ממעבדת החדשנות של החברה: שירות כתוביות אוטומטי, המשתמש באלגוריתמים של זיהוי קול וניתוח שפה כדי לספק לכבדי שמיעה תרגום בגוף כל סרט ביוטיוב. את מסיבת העיתונאים ליוו הרצאות מלאות פאתוס שעסקו בנגישות וביכולתה של הטכנולוגיה למצות ולשפר את יכולותיו של המין האנושי. זלמנסון לקח את תיעוד הווידיאו המקורי והפעיל עליו את תוכנת הכתוביות האוטומטיות. התוצאה העגומה והמגוחכת מדגישה את הפער בין השיח האוטופיסטי עתיר ההיבריס של עולם הטכנולוגיה על הבמה לבין המציאות המורכבת של מגבלות אנוש. שם העבודה עצמו בתרגום חופשי, "יכולת עודפת" – הוא הדרך שבה החליטה תכונת הכתוביות האוטומטיות של יוטיוב לתרגם את המלה Accessibility, נגישות. 

Basic Basic English

מיצב הווידיאו Basic Basic English אינו מציג את מגבלות השפה והתרגום של אלגוריתמים, אלא מציע אפשרות של דיאלוג שניתן לקיים באמצעותם בין אדם למכונה.

במרכז העבודה ניצבת מעין ישות מוקרנת של מאמנת: ספק מדריכה רוחנית, ספק נביאה דיגיטלית. ישות הולוגרמתית זו מזמינה את המבקרים והמבקרות ללמוד שפה חדשה, המבוססת על האנגלית אך מוגבלת ממנה. התוכנה וההתקנים לובשים צורת אשה המשמשת אשת קשר ומדריכה, מעין דיילת עתידנית, המסבירה לנו את הכללים שמוטב להקפיד עליהם בבואנו לשוחח עם מכונה: משפטים קצרים, מלים פשוטות, לשון ציווי, והכול לאט. זלמנסון מרכיב מילון ובו 648 מלים, המאפשרות לקיים עם בינה מלאכותית דיאלוג פרודוקטיבי בלי שתתבלבל.

פעולה זו של זלמנסון מתבססת על "Basic English: A General Introduction with Rules and Grammar", לקסיקון לימוד אנגלית של הבלשן צ'ארלס אוגדן, ובו 850 מלים הכרחיות ללימוד השפה האנגלית. אוגדן, בעידודו של הממשל הבריטי, שקד בשנות השלושים של המאה העשרים על פרויקט אוטופיסטי (לשיטתו) ליצירת שפה חדשה ובסיסית, שתתבסס על אנגלית ותשמש במושבות הבריטיות באסיה.

כדי ליצור את הלקסיקון המצומצםאףיותר של Basic Basic English (648 מלים בלבד, כאמור) הקליט זלמנסון אנשים מרחבי העולם מקריאים רשימות ארוכות של מלים. את ההקלטות האלה השמיע לאלגוריתם של גוגל ומלים שהאלגוריתם לא זיהה נמחקו מהמילון. המלים הנותרות מאפשרות אמנם דיאלוג פרודוקטיבי ונטול איהבנות בסיסיות עם בינה מלאכותית, אך הצמצום הדרסטי של השפה מביא כמובן גם להתמעטות במנעד הביטוי וביכולת לדמיין מושא שגור לתרעומת בקרב אלה המתאבלים על מלים נשכחות ועל עליית קרנו של האמוג'י.

העבודה כוללת כמה שיעורים, מצגות והדגמות של השפה החדשה. השיעור הראשון מציג חזון של הבנה הדדית בין ישויות ביולוגיות ודיגיטליות. באחת המצגות מונה המדריכה מלים שלא נכנסו לשפה החדשה, ובאחרת היא קוראת את מלות השיר "Every Breath You Take"  של להקת פוליס בBasic Basic English. בגרסתו זו מאבד השיר ממשמעותו הקודרת, אך מלותיו החוזרות על עצמן שוב ושוב מעוררות את הרושם שהדובר המקורי הצופה בכל תנועה נמצא גם כאן. האובססיביות בעינה עומדת, רק היכולת לבטא אותה אבדה.

זלמנסון מתבסס על החוקיות שאפיינה את הלקסיקון של אוגדן, אך השפה החדשה שיצר מהדהדת באופן ברור את ה"שִׂיחָדָש", אותה שפה מצומצמת שהומצאה ככלי שליטה בהמונים בספרו של ג'ורג' אורוול "1984". שפה יוצרת מציאות, ומי ששולט בלשון שולט גם במחשבה. מי שדמיונו דל ואוצר המלים שלו מוגבל לעולם לא יוכל לדמיין שינוי, לא יוכל ליזום אותו ולא יוכל להתנגד לקיים.

ומה באשר לנו? האם אנו יכולים לדמיין שינוי בעת הזו? האם אנו יכולים לדמיין חיים במערכת כלכלית אחרת? ראש ממשלה אחר?

זלמנסון אינו לוקח חלק באופטימיות האוטופיסטית של אנשי הטכנולוגיה, אך נמנע גם מן הדיפרסיה הדיסטופית של מבקריה. הוא מרותק לפוטנציאל השפה המתפתחת במפגש שבין הדיגיטלי והביולוגי, ורואה במכונה לא רק ישות פונקציונלית, אלא גם מטאפורה לאדם עובדה המשפיעה על אופן התייחסותנו אליה.

הדמיון בין האדם למכונה הולך ורב. יכולותיה של הבינה המלאכותית משתכללות בלא הרף, וכוללות כיום יכולת למידה מהירה ואף יכולת קבלת החלטות על סמך מידע חלקי או משובש. גם יכולותינו שלנו לא נותרו בעינן: מערכת האדישה לקיומנו באופן רדיקלי הפשיטה אותנו מחלקים מן האנושיות שלנו ודוחקת אותנו למעמד "משתמשים". לנוכח העולם החדש שאנחנו כבר משוקעים בו, זלמנסון מציע לנו ליצור עם האלגוריתם דיאלוג החורג מגבולות התועלתנות. דיאלוג כזה מחזיק פוטנציאל להתפתחותה של שפה חדשה קרי, של צורה חומרית המייצרת מציאות חדשה.

זה זמן מה שאנו רואים את העולם מבעד למסנני האלגוריתמים. אם לא נשכיל לסייע להם להבין את העולם, גם אנחנו לא נבין אותו.

תערוכת יחיד

1/6/19-13/7/19

אמנים משתתפים:

אירועים במסגרת התערוכה:

שותפים:

מהארכיון

from2019-10-11->>till2019-10-26

הסְפַר האחרון

תערוכה קבוצתית

פתיחה: 26/10/19, 20:00

from2019-09-11->>till2019-09-22

סוזאנה שודה

Schudini the Sensitive

from2019-09-07->>till2019-09-07

מרחבי פעולה

שיחה עם טל גולני

7/9/19, 11:00

from2019-07-13->>till2019-09-14

דלת הזזה / טל גולני

תערוכת יחיד

20/7/19-14/9/19

from2019-07-02->>till2019-07-02

היזם כאליל והרוח במכונה

ד״ר ליאור זלמנסון בשיחה עם ד״ר כרמל וייסמן, ד״ר עפרי אילני ובר חיון

2/7, 19:00

from2019-07-02->>till2019-09-30

פיטר סטיליי

תוכנית אירוח לאמנים אוסטרים

from2019-06-15->>till2019-06-15

אינטימיות קרה עם עוזר וירטואלי

15/6

11:00

from2019-05-17->>till2019-05-17

מאלוקס / הופעת גינה

17/5/19, גינת המשכן

12:00 - פתיחת דלתות

12:30 - הופעה

from2019-05-15->>till2019-05-15

יפה נפש – ההופעה / יוסי צברי

מופע גינה, 15/5/19

20:00- פתיחת דלתות

20:30 - הופעה

from2019-05-15->>till2019-05-15

גבעת הסופר: תעוד וזהות

15.5, 19:00

from2019-05-13->>till2019-05-17

אל הגבעה

הופעות, אירועים ושיחות על הגבעה של משכן האמנים ובריכת נורדאו

13,15,17/5/19

from2019-05-13->>till2019-05-13

סאונד בחורשה / וולקוב, פישוף, קנטור, אופנהיים.

13/5/19, 20:30

from2019-04-27->>till2019-04-27

האפיפיור, השוטרת והטרוריסט

שיחה עם רותי דה פריס וטלי בן-נון

27/4/19

from2019-04-11->>till2019-03-19

סיפור ליטאי: לינה לָפֶּלִיטֶה

קאנדי שופ וריקודים אחרים

from2019-04-10->>till2019-04-10

אנסמבל ניקו טין

from2019-03-30->>till2019-06-30

היידי שאטצל

תוכנית אירוח לאמנים אוסטרים

from2019-03-10->>till2019-02-06

ראיתי הרבה אנשים ברחוב, אחת מהם שאלה אותי מה השעה / רותי דה פריס

תערוכת יחיד

אוצרת: טלי בן נון

23/3/19-4/5/19

from2019-03-02->>till2019-03-03

לא כוחות

שיחה עם ליאת סגל

from2019-01-02->>till2019-03-31

יוהאן לורף

from2018-12-31->>till2019-02-06

ויטה ירוכימוביץ’

from2018-12-29->>till2019-02-28

הילוך מקרי / ליאת סגל

תערוכת יחיד

פתיחה: 12/1, 20:00

from2018-12-13->>till2018-12-13

טקטוניקס 6

פסטיבל מוסיקה חדשה

יום חמישי, 13/12/18

20:30

הכניסה חופשית

from2018-12-11->>till2018-12-20

פרידר בוצמן

from2018-12-07->>till2018-12-17

צ׳ארלס רוס

from2018-10-18->>till2018-11-08

גינטרה מינלגאיטה

GoraParasit

from2018-10-10->>till2018-12-08

כל יום בדיוטי

תערוכה קבוצתית

27/10-2018 - 6/12/2018

from2018-10-08->>till2018-12-31

לוקאס נורר

תוכנית אירוח לאמנים אוסטרים

from2018-10-06->>till2018-10-06

נעם רותם / אקוסטי

הופעה מיוחדת בגינת המשכן

6/10/2018, 20:30

from2018-08-18->>till2018-08-18

על גבול הגופני

שיחה עם יסמין ורדי

from2018-07-01->>till2018-08-02

איציק בדש

תוכנית אירוח

from2018-07-01->>till2018-09-30

וילהלם שרובל

תוכנית אירוח לאמנים אוסטרים

from2018-06-16->>till2018-08-31

כוונת-יתר / יסמין ורדי

תערוכת יחיד

5/7/18-20/9/18

from2018-06-12->>till2018-06-12

נולד בדיר יאסין

הקרנה מיוחדת ושיחה עם הבימאית נטע שושני / 12/6/18, 20:00

from2018-05-06->>till2018-06-09

הדרך לעין חרוד #2 – רצועת הרסס

אפרת גל-נור

from2018-05-01->>till2018-05-31

אירינה בירגר

תכנית אירוח

from2018-04-25->>till2018-05-08

ג׳ינה הלר, נדיה מגדל

תוכנית אירוח

from2018-03-31->>till2018-06-30

ג׳ניפר מאטס

תוכנית אירוח לאמנים אוסטרים

from2018-03-05->>till2018-03-15

פאולינה פוקיטה

from2018-02-21->>till2018-05-05

מתוקות מתות

תערוכה קבוצתית

10/3/2018-5/52018

from2018-02-20->>till2018-05-31

ליסה קודוקה

from2018-02-17->>till2018-02-17

בת אמיתית

שיחה עם אפרת ויטל

from2018-01-05->>till2018-03-31

לוטה ליון

תוכנית אירוח

from2017-12-16->>till2018-02-21

וויני (בת אמיתית) / אפרת ויטל

תערוכת יחיד

06.01.2018-21.02.2018

from2017-12-07->>till2017-12-14

יאן טומיק

from2017-12-03->>till2017-12-03

טקטוניקס 5

לינה לפליט, פייר ברטה, מיק קאונטיוס עם אלכס דרול

3.12.17, 20:00

from2017-11-28->>till2017-10-05

לינה לָפֶּלִיטֶה

פסטיבל טקטוניקס

from2017-11-28->>till2017-12-05

מיק קואנטיוס

from2017-11-28->>till2017-12-05

פייר ברטה

פסטיבל טקטוניקס

from2017-10-28->>till2017-10-28

לא כלום לאף אחד

שיחה עם יאיר ברק

from2017-09-09->>till2017-11-25

היבשות והפנים / יאיר ברק

תערוכת יחיד

9.9.17-25.11.17

from2017-06-27->>till2017-07-31

טבע דומם, מידע חי

פרויקט חדש של מכללת שנקר, מעבדת Inspire לחקר הדימוי, ואוניברסיטת הסורבון בפריז

פתיחה: 08/07/2017

from2017-06-01->>till2017-06-30

אורח: טל שמיר

from2017-05-05->>till2017-05-21

איליה רבינוביץ

from2017-04-27->>till2017-06-20

הארנולפינים / אורית אדר בכר

תערוכת יחיד

27/04/2017 - 20/06/2017

from2017-04-25->>till2017-04-30

ד"ר רינלדו אנדרסון

מגזין תוהו - כנס מס׳ 1

from2017-04-01->>till2017-04-01

זה פסלים מכלום כי אין כלום

שיח אמן עם רועי מנחם מרקוביץ

from2017-03-07->>till2017-03-15

אקסל קנוט, קארין רדליך

שיתוף פעולה עם תיכון הראשונים, הרצליה.

from2017-02-10->>till2017-02-25

אנה ברומלי ועפרי לפיד

from2017-01-07->>till2017-01-07

מפגש עם מאיר טאטי ואייל אסולין

שבת, 7/1/2017, 11:00

from2017-01-01->>till2017-04-04

שוד ושבר / רועי מנחם מרקוביץ

תערוכת יחיד

11/2/2017 - 4/4/2017

from2016-11-22->>till2017-01-28

שופוני יא נאס

מאיר טאטי, אייל אסולין

3/12/2016-28/1/2017

from2016-10-22->>till2016-10-22

שבת בבוקר במשכן

from2016-09-24->>till2016-11-12

מבני הבל / אלישבע לוי

תערוכת יחיד

24/9/2016-12/11/2016

from2016-09-13->>till2016-11-30

נטעלי שלוסר

from2016-09-03->>till2016-09-12

ג׳ים

בית ספר עצמאי למחקר ומפגש בינתחומי במרחב הציבורי

from2016-08-13->>till2016-08-13

שבת בבוקר במשכן

from2016-07-21->>till2016-09-03

סַף

אוצר: רן קסמי אילן

21/7-3/9/2016

from2016-07-05->>till2016-07-20

ליאור זלמנסון

from2016-05-21->>till2016-07-02

מה שכואב מדי לזכור אנו פשוט בוחרים לשכוח

אוצר: רן קסמי אילן

21/5-25/6/2016

from2016-03-26->>till2016-03-26

האנסמבל הקולי הנשי עָלְמַיָּא

המשכן מארח