Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
Filter by Categories

בוקר צהריים ערב / אפרת קליפשטיין

דרך שתי נקודות, למדנו בבית הספר, עובר רק קו ישר אחד. לצדו נמתחים ביניהן עוד אינספור קווים אחרים, פתלתלים יותר ופחות. את אלה אפשר לשרטט, לדמיין ולקשקש, אבל הקו הישר לא זקוק לכל זה. הוא אקסיומה, ואינו נצרך להוכחה – רק לשתי נקודות.

ומה צריכה הנקודה עצמה? שום דבר, פשוטו כמשמעו. רק מקום להיות בו, ובמובנים מסוימים אפילו זה לא. אין לה אורך, רוחב או גובה, לא צורה ולא מידה. היא חסרת גוף, נקודה. ההגדרה האוקלידית הראשונה, אם כן, היא שלילה. אפשר לומר היכן הנקודה, אבל עליה עצמה אי-אפשר לומר כמעט דבר. רק לספר מה היא אינה.

לא הרבה תועלת יכולה לצמוח לנו מנקודה כזו. לא הרבה תועלת יצמיח לנו גם קו ישר שאינו אלא הדרך הקצרה ביותר מהיעדר להיעדר. אלא שבמציאות הנקודות עצמן יכולות לשאת משקל ונפח. במציאות הן מוצא, יעד, תחנה, בית. והמציאות אינה אוקלידית. הקווים אינם ישרים.

ניקח, לדוגמה, מפה. וטוב מזה, יישומון ניווט. הוא מציג למעננו כמה אפשרויות להגיע אל היעד. כמה קווים המחברים נקודות על מפה, ואף אחד מהם אינו ישר. מסלולים קצרים ומסלולים ארוכים, מתפתלים. דרכים שמאריכות את התווך.

בתערוכת היחיד שלה "בוקר צהריים ערב" בוחנת אפרת קליפשטיין בדקדקנות את נתיבו של סיפור אהבה. היא מפרקת אותו למרכיביו ומציגה את הסדקים שבונים אותו.

בקרוב במשכן

25/5/2020-25/7/2020

אוצר: רן קסמי אילן

אמנים משתתפים:

בקרוב במשכן

from2020-07-23->>till2020-09-03

יסמין ורדי

תכנית אירוח