מאיה דיקשטיין נולדה בשנת 1988, ריו דה ז'נרו (ברזיל), מתגוררת כיום בתל אביב. בוגרת המחלקה לקולנוע ב- Pontifícia Universidade Católica do Rio de Janeiro ו-MFA מהאקדמיה לאמנויות ועיצוב בצלאל. עבודותיה מתמקדות בגוף האדם, משתמשות בחוויות מתמשכות, ומתאפיינות בחיבור בין מיצג, מיצב וסאונד.
דיקשטיין חוקרת את הקול ואת קשרו לתנועה, להפרשות גוף ולחשק המיני, ולעיתים קרובות בשיתוף פעולה עם אמנים אחרים. דרך הגוף, היא מחפשת יחסים עם דברים שוליים או שטותיים, גלוסולליה, אקסטזה, תנועות יומיומיות ותקשורת בין יצורים. מיתולוגיה ומסורת השפה שבעל-פה הן מקור השראה עיקרי בעבודותיה.
דיקשטיין הציגה במוזיאון לאמנות מודרנית (ריו דה ז'נרו), MuseumsQuartier (וינה), גלריית Erratum (מילאנו), Fondazione Antonio Ratti (Como), המכון לחקר האדם (אריזונה), גלריית בצלאל, בית האמנים. בין היתר בהרצליה ו-Instituto Tomie Ohtake (סאו פאולו). עבודתה פורסמה באתר Taxi, ספר פרויקטים קוליים עם אנרי סלה והנס אולריך אובריסט, גם בקטלוגים שונים של תערוכות ופרויקטים לצד אמנים כמו Tacita Dean ו- Tunga עם הוצאת מוס (איטליה), SESC (ברזיל), Granta (ישראל) ואחרים. היא השתתפה במספר תכניות שהות-אמן, כגון ב-Gerrit Rietveld Academie (אמסטרדם), Itaú Cultural (סאו פאולו), מכללת אורנים, Lastro Arte (מקסיקו), נומרוונטי (פירנצה).
מאר~ים וולפזון, הידוע/ה גם בשם Makabra Coqito, הם אמן/ית מרובה תפישות, יליד/ת ברזיל (1988) עם שורשים במקסיקו. הם פועלים ב״צומת״ שבין מיצג, קברט דראג, שיטות ריפוי וחינוך עממי. תהליכי החיים והיצירה של וולפזון מושפעים באופן שורשי מאמנות פוליטית ותרופות מרפא קדומות. כיום הם עובדים על פרויקט מחקר פרפורמטיבי ופדגוגי המבוסס על חלומות, טקסי ריפוי ותהליכי צדק פמיניסטיים.
בוגר/ת לימודי תיאטרון ומיצג (אוניברסיטת ריו דה ז'נרו, UNIRIO), תואר שני בטיפולי גוף (Angel Vianna College), תואר שני באמנויות הבמה ב-PPGCEN (UNB), וסטודנט/ית לטווח ארוך לרפואה מקסיקנית מסורתית.
מאר~ים זכו במלגה ליצירה אמנותית AMEXCID (מקסיקו); והציג במספר פסטיבלים ואירועי אמנות כגון: Shinzaburo Takeda Gallery (אואחקה, מקסיקו); מרכז התרבות בגבול (מקסיקו סיטי, מקסיקו), International Theatre- Alternatives and Research Meeting (קוורטארו, מקסיקו), פסטיבל ״PornoPorsi״ (בואנוס איירס, ארגנטינה), תכנית שהות ב-Hangar (ברצלונה, ספרד), הפסטיבל ״Truth is Concrete״ (גראץ, אוסטריה), פסטיבל CorpoSubCorpo, SESC de Santos (סאו פאולו, ברזיל), הביאנלה הבינלאומית לתיאטרון II Usp (סאו פאולו, ברזיל), פסטיבל ריקוד פנורמה (ריו דה ז'ניירו, ברזיל).